סטייק אנטריקוט איכותי בפריז
אני כל כך אוהב בשר איכותי שפשוט החלטתי לקחת את עצמי ואת בת הזוג שלי לארוחת ערב איכותית בפריז. עלינו על המטוס בנתבג ולאחר 5 שעות כבר היינו במרכז פריז, מרוגשים לקראת הבשר הטוב שהצרפתים יודעים להכין. בת הזוג שלי גם היא מתחום המזון יודעת להעריך אוכל טוב ובעיקר קינוחים טובים. היא עובדת כשף קונדיטור ומנהלת את חברת הקייטרינג קינוחים זה אנחנו שמתמחה בקינוחים אישיים לאירועים.
אז הנה אנחנו שני אני מזון מוצאים את עצמנו בתוך כל העושר הזה. מימינינו בשר איכותי הנעשה תחת ידם הקפדנית של השפים הצרפתיים ומשמאלינו מיטב השף פטיסרי של העולם, המרוכזים כולם כמובן בפריז עיר האורות והעיר הקינוחים שאינה יודעת שובע לעולם.
אז התחלנו כמובן עם ארוחת ערב איכותית, כי סהכ אני פה בשביל הבשר. את הקינוחים עדיף להשאיר לאחר כך.
הנה רשימה של האוכל האיכותי שיצא לנו לאכול ב 4 הימים בהם שהינו בפריז, הרשימה מובאת פה באהבה לכל אוהבי הקולינריה, בתקווה שימצא בה שימוש על ידי אנשים שסוגדים לתחום האוכל ומבינים כמונו כי העולם צועד על קיבתו.
תוכן עניינים
הסטייק הסודי של מסעדת לה אנטריקוט.
לה אנטריקוט זוהי מסעדה השומרת על קונספט איכותי במיוחד. מדובר במקום שמגיש מנה אחת בלבד. קייטרינג בשר על האש איכותי בד”כ מציע סטייק אנטריקוט על האש ברוטב סודי ולצידו ערמה ענקית של צ’יפס צרפתי, דק ואיכותי. המסעדה מציעה גם מבחר קינוחים ויין אך מעבר לזה לא תמצאו שם מנות נוספות למעט מנת האנטריקוט המפורסמת שלהם. הקונספט הוא פשוט גאוני! מדובר במסעדת אכול כפי יכולתך, הצלחות אומנם קטנות ובמבט ראשון נראה כי האוכל לא יספיק בכדי להשביע את הרעב הישראלי איתו הגענו לפריז, אך מהצד השני מסתבר שאין צורך בצלחת גדולה. עוד לפני שהצלחתי לסיים את הביס האחרון בצלחת, הגיעה אלי מלצרית חיננית עם בשר טרי וערמת סטייק וכמעט מבלי לשאול אותי, פשוט מלאה לי את הצלחת בסיבוב שני ואחכ בשלישי ואחכ פשוט הייתי צריך לסרב בנימוס בכדי למנוע את המילוי הרביעי של הצלחת שלי.
נתחי האנטריקוט פרוסים לחתיכות קטנות וכל סיבוב או מילוי צלחת אינו עולה על 150 גרם בשר, אך זוהי בדיוק השיטה הנכונה להשביע את הסועד הרעב. מסתבר שממלאים לך את הצלחת מעת לעת אתה נהיה שבע יותר מהר מאשר אם מניחים לך על הצלחת 500 ג’ של בשר. הצרפתים יודעים איך לאכול ואיך לגרום לתחושת שובע איכותית מבלי להרגיש בסוף הארוחה כמי שצריך לסיים את הטיול הפריזאי שלו מתוך כבדות וחוזר יכולת להלך רגלית עם בטן מנופחת.
מחיר המנה הוא כ 30 יורו לסועד מומלץ מאוד להגיע רעבים ועם הרבה מקום בבטן.
שימו לב כי המקום נחשב לשם דבר בפריז והוא מלא לגמרי ברוב שעות היום. בנוסף לכך, קשה להאמין אך השף סוגר את המטבח להפסקת צהריים וכך יוצא כי ארוחת צהריים מוגשת עד השעה 14:30 כך שאם חושקים אתם בארוחת צהריים איכותית, מומלץ להגיע בסביבות השעה 12 מיכוון שלקראת השעה 13 כבר מסתרך תור ארוך של צרפתים רעבים ומנוסמים הממתינים בסבלנות לקריאתה של המארחת.
שימו לב כי בפריז ישנם כמה וכמה מסעדות הנושאות את השם לה אנטריקוט (La antricot) חשוב מאוד לוודא כי אתם אכן נמצאים במוסד המקורי והמדובר, לא ששאר המסעדות עושות עבודה גרועה, אך בתור אחד שאכל ב 3 מסעדות העונות לשם לה אנטריקוט ב 4 ימים בלבד בהם הייתי בפריז, אני בהחלט יכול לומר בפה מלא (הבשר טוב) שהמבנה המקורית היא הטובה ביותר מבין שלל המסעדות הנקראות באותו השם ופזורות להן ברחובות פריז.
הכתובת של מסעדת לה אנטריקוט הוותיקה והמומלצת שוכנת בכתובת
20 Rue saint-benoit Paris
ועכשיו נשאלת השאלה שעולה כל הזמן כאשר יושבים במסעדה פריזאית, האם צריך להשאיר טיפ למלצר? האם זה נהוג בצרפת? אז להלן התשובה, מלצרים בצרפת הם אנשי מקצוע מאוגדים אשר זכויותיהם נשמרות והם מקבלים את הטיפ כבר בתות החשבון. יחד עם זאת, אם נהנתם מהשירות ובעיקר מהאוכל, אף מלצר לא יתנגד לקבל מכם כמה יורו טיפ בעבור השירות. ניתן להשאיר בדרך כלל עד 10% מגובה החשבון אך גם אם תשאירו טיפ של יורו אחד או שניים, לרוב המלצר יקבל זאת באהבה רבה ובחיוך רחב ובעיקר כזה המודה על המחווה. אתם חייבים להודות שלתת טיפ למישהו שאינו מצפה לקבל אותו, עושה הרבה יותר טוב בלב מאשר לתת למישהו שמחכה כבר שתסיים לאכול ותפנק אותו ב 12 או 15 אחוז מגובה החשבון שלך. זאת עוד מבלי להתייחס לניסיון של המלצרים בארצות אחרות למכור לך כמה שיותר מנות על מנת להגדיל את הרווחיות של המסעדה ובעיקר את הטיפ האישי שלהם.
ומה לגבי מידת העשייה?
בסיור הזה גיליתי שמידת הצלייה המומלצת ביותר בצרפת היא מדיום. אם תבקשו מידה גבוהה מכך, לרוב תקבלו בשר בגוון אפרפר ואחיד, כה שאיבד כבר את כל טעמו ובעיקר התקשה מרוב צלייה ובישול. אל תפחדו מהדפים הצרפתים, הם דווקא יחסית עדינים ומסתבר שהמדיום שלהם הוא בערך הוול דאן של השפים הישראלים. אכן מוזר לשמוע, אך מניסיון זוהי אמת לאמיתה.
אל תחששו להזמין עם האוכל איזה כוס או בקבוק יין צרפתי ואיכותי דבר אשר מגביר את הטעמים בחלל הפה ובעיקר פותח את התאבון.
לאנטריקוט פריז – סטייק בקר במסעדת chez pol
מכירים את זה שהישראלים מאוד אוהבים להקשיב להמלצות של חבריהם, שאר הישראלים אלה שאוהבים להמליץ? אז מסתבר שכונה ישראלית זו איננה תמיד משרתת אותנו ואף לפעמים יכולה לעשות בדיוק את ההיפך. את הערב השני שלנו בילינו במסעדה זו שנמצאת ברחוב להשרונה והגענו אליה בעקבות המלצות מכמה מקורות שונים. היינו בטוחים שהיא תהיה הצלחה מסחררת, כי אם שמענו עליה מכמה אנשים שונים שאינם מכירים זה את זה הרי סביר להניח שמצאנו את הדובדבן שבקצפת, את הקרם דה לה קרם של המסעדות. אז זהו שלא! בסהכ הכל אנחנו חלק מכם שכולו מלא באנשים טובים לב שאוהבים לעזור ולהמליץ ובעיקר אוהבים להעביר הלאה שמועות והמלצות גם אם הן אינם מכוסים בניסיון האישי להם.
אז מה הזמנו ומה קבלנו אתם שואלים? דבר ראשון ובשביל ללכת על בטוח ביקשנו מהמלצר להמליץ לנו על המנות הטובות ביותר שבתפריט והוא אכן המליץ על שתיים.
סטייק בקר ברוטב פלפלת וסטייק פילה בתיבול עדין צרפתי.
אנחנו כמו אנשי קולינריה מקצועיים שמגיעים למסעדה שהם אינם מכירים, הקשבנו להמלצת המלצר והזמנו את המנות המועדפות עליו.
לצערנו, ניסיון זה לא צלח וחמישה קיבלנו כל אחד סטייק שעשוי יתר על המידה (כבר אמרנו שתמיד צריך לבקש מדיום בצרפת?) עם רוטב שאינו שומר על האיזון הנכון שהוא אמור לתת בכל ביס ובעיקר קבלנו כמות מוגזמת של פלפל שחור שפוזר כל כך בנדיבות עד שהסתיר לגמרי את הבשר ונתן תחושה שהזמנו פלפל בתיבול של סטייק ולא סטייק בתיבול פלפל.
לצערנו ומתוך רצון שלא להעליב את המלצר הנחמד שהיה לנו, נאלצנו לבלוע את המנה (תרתי משמע) ולהגיד למלצר שהכל טעים ונפלא. אנחנו יודעים שבארץ קרוב לוודאי שהיינו מחליפים את המנה המנה אחרת, אך בצרפת זה פחות מקובל להחזיר את המנה למטבח ואם החלטתם לעשות כן, אל תתפלאו אם השף יחליט לבוא אל שולחנכם ולבדוק באופן אישי מדוע המנה לא הייתה לטעמכם.
אנחנו החלטנו לוותר על החוויה, אך יחד עם זאת אנו מגוללים אותה כאן מעל דפי האינטרנט ובאתרי מזון והבשר המוכרים בישראל.
המבורגר במסעדת איגואנה
הנמצאת בסמוך לכיכר הבסטיליה. גם כאן לצערי אין בפינו בשורה טובה. את המבורגר של מסעדת איגואנה החלטנו לבדוק בשעה 12 בלילה אחרי שעשינו כמה דרינקים טובים לאורך הערב. בדרך שאנחנו במצב צבירה שכזה, לא קשה להשביע את רעבוננו וכל מנת בשר סטנדרטית שנקבל סביר להניח כי תעלה לנו חיוך רחב על הפנים ותמלא אותנו בתחושת סיפוק רבה. לצערנו (ואם כמה שזה היה פשוט לביצוע) גם פה השף של מסעדת איגואנה לא צלח את מבחן האיכות ובעיקר הטעם שאליו כה פיללנו.
המבורגר הגיעה בלחמנייה מלאה ברוטבים ובמרכזה ישבה לה קציצה אדומה וכזאת שנראית רחוקה מלהיות מוכנה כפי שצריך. הבשר היה אדום מאוד (ואנחנו לא אנשים שנרתעים מבשר אדום) עד כי נראה שאיננו מוכן כלל.
במקרה הזה כבר לא ניסינו לאכול את המנה וביס אחד ויחיד הספיק לנו. את הצ’יפס דווקא סיימנו, לגמנו את שארית הבירה, ביקשנו את החשבון ונפרדנו מ 20 יורו מיותרים שהיו יכולים בכיף לקנות לנו איזה מנת קלאמרי מטוגן ואיכותי
הקלאמרי המטוגן של מסעדת לה שופון.
או, סופסוף הצלחה ענקית, כזאת שעושה טוב בפה ומשאירה טעם של עוד ועוד. את הקלאמרי הזמנו לצד 2 דרינקים גדולים ומפנקים (המסעדה מציעה האפיאוור בין השעות 14-20) ומנות איכותיות במחיר שווה לכל כיס. אז כמה עלתה לנו המנה? ניחשתם נכון. 20 יורו ביחד עם שני דרינקים מפנקים. הקלאמרי הגיע חם וטרי וסיפק לנו ארוחת ערב טובה ואיכותית.
הדרך שלי לדעת אם מנת קלאמרי נחשבת לטובה היא בעזרת חתיכת לימון. בדרך כלל קלאמרי מטוגן מגיע עם סלייס לימון, אם רק בסוף הארוחה שמתם לב כי לא השתמשתם כלל בלימון, סימן שהמנה הייתה טעימה וטרייה מספיק.
הנקניקיה המתוקה של אוגוסטין.
את המקום הזה גילינו ממש במקרה כאשר צעדנו בסמטאות פריז בדרכנו אל עוד פטיסרי מומלץ. כאשר עברנו ברחוב ופתאום הרחנו את ריח הנקניקיה והלחם הטרי לא יכולנו להתעלם ולהמשיך הלאה. מייד נכנסנו למקום ובקשנו המוכר את הנקניקיה הטובה ביותר שהוא יכול להציע לנו. לאחר כ 2 דקות החזקנו בידינו לחמנייה טריה עם נקניקיות עוף ברוטב מתקתק וריבת בצל מקורמלת. ריבת הבצל מעניקה לנקניקיה טעם מתקתק כזה העושה חשק לביס נוסף ולאחריו עוד ביס ואז עוד אחד. וכך תוך דקה נעלמה לה הנקניקיה כאילו ולא הייתה.
לסיכום החוויה
חשוב מאוד לנסות ולטעום כמה שיותר אוכל מקומי. אין צורך לרוץ ולטעום את המנות עליהם שמעתם שהייתם עוד בישראל. פשוט תטיילו בין הסמטאות של פריז ולא תאמינו כמה מסעדות ומנות מיוחדות תוכלו לטעום. אחת השיטות הטובות ביותר שגיליתי עם בת הזוג שלי בטיול זה, שכדאי מאוד לחלוק את המנות ולהזמין בכל מקום מנה אחת לשני אנשים. בשיטה זאת גם הצלחנו להשאיר מקום בבטן לכל המועמדים שיש למטבח הצרפתי להציע וגם מבלי להתכוונן לחסוך בעלויות הטיול. (שלא לדבר על קילוגרמים מיותרים שבדרך כלל חוזרים איתנו הביתה לאחר כל טיול טיול)
אז למה אתם מחכים? פשוט תזמינו את כרטיסי הטיסה, עשו בוקינג למלון נחמד וטוסו לסיבוב קולינרי ברחובות פריז, לא תאמינו כמה אוכל ומבחר של מנות עשירות יש לעיר הזאת להציע לכם ולכל חובבי הקולינריה שמסביבכם.
